בארצות הברית, באירופה וגם בישראל ממליצות מערכות הבריאות על ביקור קבוע במעבדת הבדיקות של קופת החולים או המרפאה האזורית לפחות אחת לשנה, על מנת לערוך בדיקות ולוודא שכל המערכות תקינות. המפגש השנתי עם המזרק, הטפסים והאחות החייכנית נחשב לתשתית של מצב בריאותי תקין. לאחרונה, עסקו חוקרים בשאלה האם הנאמנות שלנו לאותן בדיקות תקופתיות היא אכן לגיטימית. האם היתרונות של מפגש זה אכן מממשים את עצמם? האם מטופלים יכולים להנות מהיתרונות של ביקורת רפואית אחת לשנה בדרכים אחרות?
במאמר מרתק שפורסם לאחרונה ב-New England Journal Of Medicine, חוקרים ד"ר אנטיב מהרוטרה וד"ר אלן פרוצ'טזה את הנושאים המורכבים המקיפים את נושא הביקורת הרפואית, זאת מתוך רצון להעמיק בערכים של שירותי הבריאות. המלצתם היא כי שגרת הביקורת לא תמשיך.
מקור התמונה: Flickr – Nikoloz JorJlkashvlll
שני החוקרים שפרסמו את המאמר, מומחים לניהול מדיניות בתחום שירותי הבריאות ורופאים, מבינים את הקושי שלנו ושל המוסדות הבריאותיים לשנות את הנהלים וההרגלים הבריאותיים שלנו. למרות שרבים מאיתנו לא עומדים בהבטחה להגיע בכל שנה לבדיקות מקיפות אצל הרופא, הסטטסטיקה מראה שלא חלה ירידה בשנים האחרונות בהגעה לבדיקות תקופתיות אחת לשנה.
כיצד נעריך את היתרונות והסיכונים של ביקורת רפואית שנתית?
בדיקות וסקירות של הפרקטיקה מאחורי הביקורת הרפואית השנתית הביאו בשנים האחרונות למסקנה אחת – בדיקה שנתית לא תמיד תגרום למטופל להיות בריא יותר, או תעזור לו להאריך את תוחלת החיים שלו.
בדיקות מעבדה שמוזמנות עבור מטופלים בריאים עלולות להוביל לתוצאות חיוביות-שקריות, כך בניגוד לאנשים בעלי סימפטומים מסויימים או אנשים שסובלים ממחלה כלשהי ונבדקים בבדיקה קונקרטית. התוצאות הלא מדויקות הללו יכולות להצביע על בריאות תקינה ולא לזהות בעיות שונות.
בנוסף, הזמן המושקע במערך הבדיקות השנתיות, יכול להיות מועיל יותר בויסות נכון של זמן הרופא, כך שיוכל לקבל מטופלים אשר זקוקים לטיפול רפואי בסבלנות רבה יותר וללא לחץ של זמן.
כיצד נבנה מודל בריא יותר של טיפול רפואי?
שאלת השאלות היא מה יבוא במקום ביקורת רפואית אחת לשנה. מהי השיטה הטובה יותר לפיקוח על בריאות הציבור. הרופאים כותבי המאמר ממליצים על שידוך בין רופא ומטופל כך שתתפתח מערכת יחסים קבועה, קשובה ושגרתית. כך המטופל יגיע אל הרופא בעת שאינו חש בטוב ואילו הרופא יכיר את המטופל, את מצבו הבריאותי הכללי לאורך שנים ויוכל להצביע על בדיקות נקודתיות אשר רלוונטיות לגביו.
בכל הקשור לביקורת רפואית כללית, הרופאים ממליצים על ביקור אצל רופא משפחה אחת לשלוש שנים, תוך שימת דגש על היסטוריה רפואית ונפשית ופחות על תוצאות הבדיקה השנתית.
המומחים שמסקנותיהם מובאות במאמר טוענים שסילוק הבדיקות התקופתיות והתמקדות בצרכי כל מטופל, יובילו את הרופאים להמציא שיטות פיקוח מועילות יותר על בריאות מטופליהם. הגישה תהיה פחות פסיבית ויותר אקטיבית. בין שיטות אלו פיתוח ושימוש במערכות סיכונים בריאותיים, שאלונים קבועים למטופלים ורפואה מונעת.
