מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי באוניברסיטת ניו יורק, גורס כי מג
ע של אמא לא רק יכול לעזור להרגיע תחושת כאב בקרב תינוקות, הוא גם עשוי להשפיע על ההתפתחות המוקדמת של המוח, על ידי שינוי פעילות גנטית בחלק של המוח האחראי על רגשות.
תהליך המחקר
המחקר בוצע על ידי ניתוח זהיר של פעילות הגנים במוח של גור חולדה בזמן שהאמא הייתה נוכחת, וכן בזמן שלא נכחה. החוקרים מצאו כי כאשר הגור חש בחסרונה של אימו, נראתה פעילות של כמה מאות גנים במוח שאחראים על תחושת כאב בגורים. לעומת זאת, בזמן נוכחות האם נראתה פעילות של פחות ממאה גנים כאלה.
לדברי הנוירולוגית והחוקרת הבכירה במחקר, רג'ינה סאליבן, מחקר זה הינו הראשון מסוגו שמראה השפעות לטווח קצר של טיפול אימהי במוחו של תינוק במצוקה. המחקר נועד גם כדי לתמוך במחקר האישי שלה להשלכות לטווח ארוך של הבדלים בין יונקים, כולל בני אדם, אשר טופחו מלידה.
"המחקר שלנו מראה שאמא המרגיעה את כאב תינוקה, לא רק מעוררת תגובה התנהגותית, אלא גם מנחמת את עצמה, וכך משנה – לטוב ולרע – מעגלים עצביים הקריטיים למהלך ההתפתחות המוקדמת של מוח התינוק" מסבירה סאליבן, פרופסור בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק.
לצורך המחקר, חוקרים ביצעו ניתוח גנטי על רקמה מאזור האמיגדלה, החלק במוח האחראי על עיבוד רגשות, כגון פחד ועונג. כמו כן נשענו על מחקרים קודמים שהראו כיצד נוכחות האם שולחת אותות חשמליים במוחו של תינוק. סאליבן טוענת כי הממצאים האחרונים שלה עשויים לשפוך אור על המורכבות הכרוכה בטיפול בכאב בקרב תינוקות.
"אף אחד לא רוצה לראות את תינוקו סובל, לא רק בני אדם – גם חולדות או אימהות של יונקים מסוגים אחרים," אומרת סאליבן. "אבל אם סמים נרקוטיים הם מסוכנים מדי לשימוש בתינוקות אנושיים בגלל התכונות הממכרות שלהם, אז האתגר שנשאר לחוקרים הוא למצוא גירויים חלופיים סביבתיים, כוללים נוכחות אימהית, פינוק, או גורמים אחרים, כגון ריח של אמא, שיכולים להקל על הכאב".
היא מסכמת כי "ככל שאנחנו לומדים על טיפוח מוח התינוק בגיל הינקות, אנו מוכנים טוב יותר להתמודדות בטווח הארוך עם הטיפול בבעיות ובכאבים שחווה, כמו גם עם התעללות פיזית ונפשית שעלול לחוות במהלך תקופת הינקות והילדות ולאורך חייו הבוגרים".
