האם החיבור בין הנפש, הרגשות והתת מודע לנו יכול לסייע לנו להיות ממוקדים יותר גם בתחום האקדמי? קבוצת מחקר משיקגו בילתה ארבע שנים בחקר השאלה הזו. הקבוצה ליוותה תלמידים שהחלו לתרגל מיינדפולנס ובדקה את השיפור בהשגיהם במהלך שנת הלימודים האקדמית. תוצאות המחקר הזה מחזקות את הטענה החיובית, לפיה יש קשר ישיר בין הדברים.
ילדים בגן חובה מתרגלים מיינדפולנס – במרכז דהרמה, ארה"ב
מבחן ההתרחקות מייצר מסקנות ברורות
אחד המבחנים המובהקים ביותר שמחזקים את החיבור בין מיינדפולנס – או חיבור לעצמנו – ובין השגים לימודיים הוא מבחן ההתרחקות. ילדים שלקחו הפסקה מהלימודים בכיתה השתתפו בתרגול נשימות יחד עם המורה.
כאשר חזרו לקבוצה, גילו הילדים התעניינות רבה יותר בנושא, היו ממוקדים והשתפרו לאט לאט במהלך השנה, כאשר התרגול ממשיך ללוות אותם באופן קבוע במהלך יום הלימודים. בנוסף, גילו החוקרים שהילדים ידעו להתמודד טוב יותר עם אכזבה או תסכול מהחומר האקדמי. הם ידעו לאסוף את עצמם ולהיות רגועים יותר.
המחקר שנערך בניהולה של פרופסור מורנו מאוניברסיטת שיקגו מומן על ידי משרד החינוך האמריקאי. המחקר סקר תלמידים וסטודנטים ב-30 בתי ספר שונים בשיקגו, רובם בתי ספר בשכונות עוני קשות. המחקר נפרש בסופו של דבר על פני ארבע שנים וכלל גם צפייה על 2000 גני ילדים.
המיינדפולנס במרכז המחקר
המחקר עסק בעיקר במיינדפולנס ובתרגולו בקרב תלמידים, אך באופן כללי ביקש לתת תשובה לשאלה המעסיקה כל איש חינוך, ועל אחת כמה וכמה, אולי, כל הורה – האם ילדים יכולים להאט ולוותר על תפקוד כטייסים אוטומטיים בתוך הכיתה?
הרעיון היה לבדוק האם שיטת תרגול כמו מיינדפולנס יכולה לייצר מיקוד, עניין, התמודדות טובה יותר עם משימות, סבלנות, קבלה ושיתוף בקרב הילדים.
"הרעיון היה פופולרי בבתי ספר ציבוריים ופרטיים במשך כמה שנים, אבל לא הייתה הוכחה ממשית לאפקטיביות של תרגול מיינדפולנס במסגרת לימודית", אומרת פרופסור מורנו בראיון לכתב עת אמריקאי. "בנוסף, לרוב התמקדו המחקרים בסטודנטים בוגרים ולא בילדים".
האם מיינדפולנס מסייע יותר לילדים המגיעים ממשפחות מצוקה?
המחקר שנערך כאמור בשיקגו בקרב תלמידים בבתי ספר הנחשבים כבתי ספר קשים, כאלו הממוקמים בשכונות מצוקה בעייתיות, מיקד את הזרקור על החיבור בין חוסר המיקוד של ילדים המגיעים ממשפחות קשות יום ובין כלים כמו מיינדפולנס, שיכולים ליצור מיקוד ולגשר על הפערים האקדמיים בין תלמידים בכיתה.
מורנו סברה כי החיבור בין השגים אקדמיים ובין המצב הרגשי והחברתי של הילד ברור ולכן, חיזוק של ערכים כמו מיקוד, עליהן ניתן פחות דגש אולי בחייו של הילד, יכול לסייע לשיפור ההשגים. זאת לצד העובדה שתרגול מיינדפולנס יוצר נקודת עוגן של שקט ורוגע בתוך השגרה ומאפשר לילד למצוא את נקודת המיקוד שלו ללא תחושות של תסכול. כך הוא לומד להתמודד ולפתור גם בעיות התנהגותיות בתוך המסגרת הלימודית.
תרגלו מיינדפולנס עם הילדים
תוצאות המחקר מדגישות את החשיבות בתרגול מיינדפולנס ותמיכה רב מערכתית בהיבטים האישיים והבין-אישיים (כתחליף לדגש המושם, גם בכיתות הנמוכות, על ההיבטים הדידקטיים והאקדמיים של הילדים הרכים) ככלי לשיפור הישגים בלמידה – וממש לא רק זאת. שיפור הביטחון העצמי, כלים חדשים למציאת נקודה של שקט, עוגן, מיקודם, שהיא מבפנים ואינה תלויה באדם או בדבר, והשגה של כלים יעילים ועוצמתיים למיקוד ולמידה משמעותית – כל אלה "צומחים" בתוך הילד המתרגל מיינדפולנס במסגרת הגן או בית הספר, בתהליך טבעי, אינדיווידאולי, ונטול מתח.
תרגול קצר, של עשר דקות ביום (ואפילו פחות, אם אין ברירה), יכול ליצור הבדל משמעותי בדרכי הלמידה ובחוויית יומו של הלומד הצעיר.
אנחנו ממליצים על שילוב תרגול של מיינדפולנס, בכיתות הנמוכות ובגנים כמו גם בכיתות אקדמאיות של אנשים בוגרים, כדרך ליצירת מיקוד, שלווה, ומכאן – למידה אוטונומית, משמעותית ונינוחה.
