רובנו נהנים מאכילת מתוקים אך פחות מהקלוריות שאנחנו צורכים כאשר אנחנו אוכלים אותם. מסיבה זו, שאלו לא מעט חוקרים מדוע אנחנו כל כך מכורים למזונות מתוקים ומדוע איננו מצליחים לקשר בין השמנת יתר שנובעת מצריכה קלורית מופרזת ובין אכילת מתוקים.
על פי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת ייל, כאשר נתבקש לבחור בין מזון מתוק עתיר בקלוריות עם טעם לא טוב ובין מזונות טעימים אך נטולי קלוריות, אנחנו נוטים לבחור דווקא באופציה הראשונה. החוקרים ניסו לבחון האם הסיבה לכך היא הישרדותית. האם אנחנו למעשה רוצים לאגור אנרגיה?
בין הנאה ליצר הישרדותי – המתוק מנצח
החוקרים שהשתתפו במחקר ניסו לבחון האם אנחנו חשים הנאה אמיתית וכנה כאשר אנחנו אוכלים מתוק ומה קורה כאשר אנחנו יודעים מהי הצריכה הקלורית מאחורי האכילה ומה היא מעניקה לנו. המחקר נערך בתחילה על עכברי מעבדה שהובילו את החוקרים להבין את ההנאה שאנחנו מקבלים מהאכילה עצמה, לצד הערך הקלורי או הערך התזונתי.
החוקרים עקבו אחרי פעילות המוח של העכברים וגילו שני תהליכים המתרחשים במקביל – האחד הוא הנאה מהטעם המתוק והשני הוא יצר הישרדותי כמעט חסר שליטה בזמן האכילה. המחקר ניסה לבדוק האם המוח למעשה מסוגל לזהות ערכים תזונתיים הישרדותיים בתוך המזון והאם סוכר הוא מרכיב הישרדותי מוביל.
העכברים ליקקו מזונות עשירים בסוכר וקיבלו זריקות של גלוקוז, לצד מזונות שמכילים סוכרלוז, לו אין ערכים קלוריים גבוהים. המחקר הראה שאנחנו לא מצליחים להבחין בין מזונות קלוריים ומזונות לא קלוריים.
במהלך המחקר החוקרים שינו את הטעם של המזון, כשהם ממתנים את המתיקות שלו. השינוי בטעם הוביל את העכברים להפסיק לאגור מזון.
מחקר המחזק את ההבנה התזונתית שלנו
בעידן שבו אנחנו נלחמים במגפת ההשמנה ומנסים להיות מודעים יותר למזון שאנחנו מכניסים אל הפה, מחקר זה מבהיר ומדגים, כיצד בעלי חיים רבים, ביניהם אנחנו בני האדם, מכורים לטעם המתוק ורואים בו כלי הישרדותי לכל דבר. המחקר מסביר ומדגים את היצר ההישרדותי האינסטינקטיבי שגורם לנו לחוש משיכה בלתי נשלטת כמעט למאכלים המכילים סוכר (אפילו כאשר אנחנו לא מודעים לכך באופן ברור), אנחנו נמשכים למזונות עתירי סוכר – ותעשיית המזון מנצלת זאת ומוסיפה סוכר כמעט לכל מזון מוכן, בכך בעצם הופכת אותנו לעבדים שצורכים מזונות שאינם מזינים מתוך יצרים קדומים שמופעלים בנו ומזיקים לגופינו בכמויות הנצרכות כיום.
