מדיטציית מיינדפולנס (MBSR) כאמצעי להתמודד עם בדידות והשלכותיה

בעיה אופיינית לגיל השלישי היא הבדידות.

בני השכבה המבוגרת של החברה המערבית נותרים פעמים רבות כשבני זוגם נפטרו, ילדיהם עסוקים בהתמודדות עם תחזוקת משפחתם הצעירה (לעיתים כשעברו לגור במקום רחוק יחסית) והם עצמם מתקשים לנסוע ולהגיע לבקר בני משפחה / חברים. כך נאלצים הם לבלות שעות רבות בגפם. תחושות של בדידות הן תוצר טבעי של אורח חיים שכזה.

השפעותיה של הבדידות אינן מוגבלות לפן הנפשי בלבד. גם המצב הגופני והבריאות הכללית מושפעות באופן ניכר, שמחת החיים דועכת ואיכות החיים הכללית נפגעת.
תלונות על בדידות קושרו במסגרת מחקרים רבים להתפתחות מואצת של מחלות לב וכלי דם, אלצהיימר, דיכאון ועוד. למעשה ניתן לקשר באופן ישיר את הבדידות לקיצור בתוחלת החיים.

באוניברסיטת UCLA (אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ארצות הברית) פותח מסלול טיפולי בן 8 שבועות בלבד אשר תכליתו להפחית את תחושות הבדידות בקרב בני הגיל השלישי. המיקוד במסלול טיפולי / מניעתי זה היה בהקניית הרגלי עיסוק במדיטציה. הסברה הייתה כי מאחר שמדיטציה כבר הוכחה כיעילה בהפחתה בפעילות גנים הקשורים בהתפתחות מחלות זיהומיות היא תוכיח את עצמה גם יעילה בשיפור מצב בריאותי כללי, שביעות רצון, שמחת חיים ולכן גם תקל על ההתמודדות עם חיים בבדידות יחסית.

סוג המדיטציה שנבחר לצרכי המסלול הטיפולי / מניעתי הנ"ל היה מדיטציה בשיטת ה "קשיבות" או "מינדפולנס" (MBSR – Mindfulness Based Stress Reduction). סוג זה של מדיטציה פותח כבר בשנות השבעים על ידי פרופסור קבוט זין מאוניברסיטת מסצ'וסטס. העקרון של מדיטציה זו הוא לתרגל את המודעות להתרכז במתרחש באותו רגע.

פרופסור סטיב קול (Steve Cole) הוביל את פיתוח הטיפול. לדבריו עבודתם מהווה את העדות הראשונה כי השקעה בהפחתה של רגשות בדידות מועילה להפחת בבעיות בריאותיות האופייניות לאוכלוסיה המבוגרת כגון דלקות למיניהן, מחלות לב וכלי דם ועוד.

קבוצת החוקרים ברשות פרופסור קול בחנה שתי קבוצות של בוגרים בני 55 – 85. קבוצה אחת זכתה להשתתף בסדנת מדיטציית מיינדפולנס (MBSR) ואילו הקבוצה השנייה לא. המשתתפים במחקר חולקו לשתי הקבוצות באופן אקראי. כל המשתתפים ענו על שאלונים בטרם התחילה ההשתתפות בסדנה בת השמונה שבועות וכן לאחר סיומה. מטרת השאלונים הייתה לדרג את רמת הבדידות בה חשים המשתתפים בחייהם. בנוסף נלקחו מהמשתתפים בדיקות דם למדידת פעילות הגנים התורמים להתפתחות דלקות.

המשתתפים בסדנת המדיטציה נפגשו פעמיים בשבוע למשך שעתיים לצורך תרגול מדיטציית מיינדפולנס (קשיבות). הם עודדו לתרגל מדיטציה כזו גם ביתר ימי השבוע באופן עצמאי במשך חצי שעה ביום (לאו דווקא בבת אחת).

בקרב הקבוצה שהשתתפה בסדנת ה MBSR ניכרה ירידה משמעותית בתחושת הבדידות וכן שיפור משמעותי בתמונת הדם בכל הנוגע לרגישות למחלות דלקתיות.
פרופסור מיכאל אירוין (Michael Irwin), מן המכון למדעי העצב (ניורוביולגיה) וההתנהגות באוניברסיטת UCLA טוען כי למרות שקבוצת המחקר היא קטנה יחסית תוצאות המחקר מעודדות ומצטרפות למסה גדלה והולכת של ממצאים המצביעים על הכדאיות שבשילוב מדיטציה (MBSR בפרט) במסגרת טיפולי רפואה משלימה, כולל כאלה שראוי שיסובסדו על ידי המדינה, קופות החולים וביטוחי הבריאות הפרטיים.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

תרגלו מדיטציית מיינדפולנס (Mindfulness Meditation)