באוניברסיטת מיזורי בארה"ב נערך מחקר אשר בחן את הקשר בין רוחניות לבריאות הנפשית הן אצל מי שנחשבים נטולי בעיות נפשיות קליניות והן אצל חולים המטופלים כנגד בעיות כאלה במסגרת רפואה קונבנציונאלית ורפואה משלימה. תוצאות מחקר זה פורסמו בכתב העת "Journal of Religion and Health" באמצע שנת 2012.
פרופסור דן כהן טוען כי תוצאות המחקר תומכות באופן חד משמעי בסברה כי רוחניות הינה תכונה אנושית המקנה לבעליה עמידות יתרה בפני בעיות בבריאות הנפש. ככל שאדם רוחני יותר הוא תופס את עצמו כחלק מן היקום כולו, תפיסה כזו מקלה על ההתמודדות עם גורמי הסיכון הנפוצים למחלות נפש (שהם תוצרים של אורח החיים המודרני המתוח והמהיר).
תופעה מעניינת אותה מציין פרופסור כהן היא חוסר ההתאמה בין היקף ההשתפות בטקסים דתיים (שגרת ביקור בבית כנסת / כנסייה / מסגד למשל) לבין החוסן הנפשי. נראה כי רוחניות עצמה היא התורמת להתמודדות עם קשיים נפשיים ולא אורח חיים דתי.
קבוצת החוקרים בחנה את תוצאותיהם של שלושה סקרים שערכו בקרב בני דתות שונות – בודהיסטים, מוסלמים, יהודים, נוצרים פרוטסטנטים ונוצרים קתוליים. תופעה שהופיע לרוחב הסקרים כולם היא חוסן נפשי גבוה אצל מי שהגדירו עצמם כבעלי רמת רוחניות גבוהה יחסית. החוסן הנפשי התבטא ברמות נמוכות של נירוטיות ורמת שביעות רצון כללית גבוהה. המעלה שניבאה באופן המובהק ביותר בריאות נפשית הייתה היכולת לסלוח.
תוצאות מעניינות נוספות מן המחקר מצביעות על קשר הדוק בין מהירות ההחלמה מבעיות רפואיות פיזיולוגיות חמורות יחסית (כגון שבץ, סרטן, פגיעת עמוד שדרה, טראומות מוחיות ועוד) לבין רוחניות.
פרופסור כהן מסביר כי אין פלא שתופעת תרומת הרוחניות לבריאות הנפשית והפיסית היא אחידה בקרב בני כל הדתות. אמנם נזיר נוצרי קתולי לא יאמר לעולם כי הגיעה לנירוואנה, כמו גם שנזיר בודהיסט לעולם לא יאמר שהוא מרגיש את נוכחותו של ישו אולם ייתכן שבמהות שני הנזירים מתכוונים לאותו תופעה רוחנית.
לאור תוצאות המחקר נראה כי קיים הגיון בהתייחסות לפן הרוחני אצל מטופלים בכל מסגרת רפואית, בשל בעיות נפשיות בפרט. במיוחד נראה שמתאים לכלול התיחסות כזו לרוחניות במסגרת רפואה משלימה.
מטפלים ברפואה משלימה נוטים להיות פתוחים יותר לשילוב אלמנטים הנוגעים להשפעות עקיפות של גורמים פסיכולוגיים, רוחניים ונפשיים על בריאות נפשית ופיסית ועל תהליכי טיפול והחלמה.
בסיכום למחקר מרחיק פרופסור כהן לכת עד כדי לטעון כי חוסר האנוכיות שהינה תוצר של רוחניות היא מרכיב הכרחי בקיום חברה המושטת על ערכי שלום ושיתוף פעולה.
