הפתרון הישיר, הקונבנציונלי, המוכר ביותר למניעת מחלות לב הוא נטילה יומית קבועה של נוגדי קרישה, או מדללי דם, כמו אספירין, קרטיה, פלביקס, קומדין, ואחרים. התרופה הנפוצה כל כך מוכרת לחולי לב ולכאלו שרוצים להימנע ממחלות לב כגלולה שמונעת, אם משתמשים בה בכל יום באופן קבוע ולפי הוראות הרופא, מחלות לב שונות. עם המודעות הגוברת לרפואה אלטרנטיבית
התמונה: Andy Melton, Flickr
ולסיכונים שמאחורי לקיחת תרופות באופן קבוע, נשאלת השאלה האם כדאי או אולי לא כדאי לקחת נוגדי קרישה כתרופה למניעת מחלות לב.
שאלה פשוטה עם תשובה לא פשוטה
השאלה האם לקחת אספירין (או נוגדי קרישה אחרים) או לוותר עליו לטובת טיפולים אחרים, למשל טיפ
ולי גוף נפש, היא שאלה פשוטה אמנם אבל התשובה מורכבת מאד. אספירין – כמו כל תרופה אחרת – היא תרופה בעלת יתרונות וחסרונות, מטיבה אך גם מסכנת. תופעות הלוואי והסכנות בלקיחת תרופות – ובתוכן אספירין – מהוות את החסרונות הגדולים ביותר.
כשמדובר בסיכונים כתוצאה מנטילת אספירין באופן יומיומי, הסיכון הגדול ביותר הוא דימום, אך ישנם מקרים בהם תופעות הלוואי חמורות יותר. ישנם גם מקרים בהם אותו מטופל יגלה אלרגיה ורגישות לאספירין, מה שיכול לגרור סיבוכים שונים אם איננו מאבחנים את הרגישות בזמן.
מתי כן לוקחים נוגדי קרישה כצעד מניעתי
ישנם מקרים בהם נטילת נוגדי קרישה היא הפתרון הרפואי הטוב ביותר, אך לא מדובר במנהג יומיומי אלא בטיפול מפוקח. מקרה נפוץ במיוחד הוא כאשר אדם סובל מטרשת עורקים. טרשת עורקים היא מחלה נפוצה מאד בקרב חולי לב או מי שנמצאים בתוך קבוצת הסיכון.
במקרה זה, נטילת אספירין היא פתרון חשוב ומומלץ, בהתאם למרשם הרופא. במקרה זה לא מדובר בנטילת אספירין יומיומית לשם מניעה, אלא בשליטה על המחלה ומניעה של סתימת עורקים ובעיות נוספות המשוייכות למחלה זו.
מקרה נפוץ נוסף בו נוטלים אספירין הוא כאשר אדם עבר שבץ שנוצר כתוצאה מסתימת עורק. במקרה כזה היתרון של אספירין גובר על הסיכונים, למעט במקרה בו אותו אדם רגיש לאספירין.
אוכלוסייה בסיכון – איך מזהים בעיות לב עתידיות?
מקרה נוסף בו לוקחים אספירין הוא במקרה בו מדובר באוכלוסיית סיכון. זוהי אוכלוסייה שעדיין לא סובלת בפועל מטרשת עורקים או סתימת עורקים אבל נמצאת בסיכון. במקרה כזה הרופא ימליץ על נטילת אספירין על אף הסיכונים שנלווים לנטילת התרופה.
זיהוי הסיכון למחלות לב נובע ממשוואה בין כמה נתונים, ביניהם גיל, מין, רמות הכולסטרול, עישון, לחץ דם ומחלות נוספות. לרפואה כיום יש כלים שבוחנים את הפרופיל הרפואי של המטופל ומקבלים רמת סיכון למחלות לב בעשור הקרוב של חייו.
לפני נוגדי הקרישה: משנים את אורח החיים
במקרים בהם מדובר בסיכון קיים וגם במקרים בהם רוצים למנוע מראש את מחלות וסיבוכי הלב, כדאי להתחיל קודם כל משינוי באורח החיים. אכילה של מזון מלא ובריא, הקטנת הצריכה של משקאות חריפים, קפה וסוכר, הפסקת עישון, פעילות גופנית, שינה מספקת וגם עבודה על הקשר בין גוף ונפש, כל אלו תורמים לשמירה על הגוף ולהגנה מפני מחלות שונות, ביניהן מחלות לב.
