ילדים בעלי עודף משקל חווים ילדות שאיננה קלה. הם מתמודדים עם קשיים חברתיים, קשיים פיזיים שונים – למשל לעמוד בקצב בשיעורי הספורט בבית הספר, הם מתקשים לעיתים למצוא בגדים שמתאימים להם ומתמודדים עם בדיחות והערות. מחקר חדש קובע שאותם ילדים הסובלים ממשקל עודף במהלך הילדות נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות לב בגיל מבוגר.
במחקר שתוצאותיו פורסמו ב-New England Journal Of Medicine ונקרא "סיכונים קרדיולוגיים ומשקל עודף אצל ילדים ומתבגרים" נבדקו 9000 ילדים ובני נוער בין הילדים 3-19 שסובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר חמורה. הרופאים בחנו את לחץ הדם, הכולסטרול, רמות הסוכר בדם ונתונים נוספים כדאי לבחון את הסיכון למחלות לב.
בממוצע, הילדים בעלי המשקל הגבוה ביותר לגילם סבלו מכל התסמינים שמלווים בדרך כלל מחלות לב אצל מבוגרים – כולסטרול רע, לחץ דם גבוה במיוחד ורמות סוכר גבוהות מאד בדם. לצד נתונים אלו נבדקו גם נתונים כמו מוצא, מין, צבע עור וכדומה כדי ליצור פילוח מדויק ככל האפשר של הילדים. המחקר עסק בילדים בו ברגע ולא עקב אחריהם לאורך זמן ובדק האם הנתונים השתנו.
מקור המונה: Gaulsstin, Flickr
חשיפה מצמררת לתוצאות מגפת ההשמנה בקרב ילדים
המחקר הראה באופן מובהק כיצד ילדים בגילאי 12-19 שסובלים מעודף משקל גבוה חשופים לפי נתוניהם הרפואיים לאותם תסמינים שמגדירים מחלות לב אצל מבוגרים. המחקר מצא שבנים – ילדים ובני נוער – היו בעלי תוצאות חמורות יותר מאלו שהתגלו אצל הבנות. הנתונים הראו עד כמה המצב הנוכחי מסוכן עבור הילדים הללו.
המחקר הראה כיצד מספר הילדים השמנים עולה בכל שנה והסיכונים הבריאותיים המלווים את מגפת ההשמנה פוגעים בילדים הצעירים, לעיתים צעירים מאד. המסקנה הברורה מהמחקר הייתה כי יש לעזור לילדים להגיע למשקל תקין ולשמור על המשקל לאורך בגרותם. אם לא נעשה זאת, הילדים הללו יסבלו ממחלות לב ויהפכו למבוגרים חולים מאד. כלומר – מספר חולי הלב בעולם יגדל בדורות הבאים באופן משמעותי.
המסר האופטימי: ניתן עדיין לשנות
למרות המחקר הפסימי מאד שמציג תוצאות קשות ועצובות, חשוב לדעת שעדיין אפשר לשנות את המצב. חינוך לאורח חיים בריא, תוכניות מוסדרות להורדה במשקל ופיקוח על תזונת הילדים יכולה להוביל לשינוי במצב. ירידה במשקל, אפילו של קילוגרמים אחדים, יכולה להוביל לשינוי בחיים ולהפיכתם לבריאים הרבה יותר והמודעות לכך חשובה בכל גיל. תהליך הירידה במשקל צריך להיות מלווה על ידי מומחה לתזונת ילדים או על ידי הרופא המטפל.
