חיבור לגוף טיפול יעיל בסכיזופרניה
סכיזופרניה הינה מחלה פסיכוטית התוקפת כ 1.5% מן האוכלוסייה במדינות המפותחות. כיום ההתמודדות עם המחלה נעשית בעיקר באמצעות תרופות אנטי פסיכוטיות.
רבים מבין הסובלים מסכיזופרניה נאלצים ליטול תרופות אלה דרך קבע לעיתים למשך כל ימי חייהם. הפסקה בשימוש בתרופות בכל שלב כרוכה בסיכון בהופעה חוזרת של תסמיני המחלה, תסמינים מגוונים המשתנים בין אדם לאדם ובין סוגיה השונים של המחלה.
אחד מן הסימפטומים הנפוצים והידועים ביותר של סכיזופרניה היא חרדת רדיפה או פרנויה – תחושה כאילו יש תמיד מי שמעוניינים להתנכל לנו.
מחקרים חדשים מראים כי תרפיה בתנועה, כגון יוגה, המגבירה את המודעות לגוף עשויה להיות יעילה מאוד בהקלה על תסמיני המחלה עד כדי, אצל חלק מן החולים, ייתור השימוש בתרופות לחלוטין.
במהלך שנת 2011 נערך באוניברסיטת ונדרבליט, שבנשוויל ארה"ב, מחקר מעניין המצביע על הפוטנציאל הגלום בתרפיה בתנועה (כגון יוגה, ריקוד ואף תרגילי כושר) כאמצעים להתמודדות עם סכיזופרניה.
מחקר זה נערך על ידי צוות מסגל הפקולטה לפסיכיאטריה ופסיכולוגיה ובראשם פרופסור סוהי פרק (Sohee Park). תוצאות המחקר פורסמו וצוטטו בכתבי עת מדעיים רבים.
מסקנות המחקר מבוססות על השוואה בין תיאור חוויותיהם של קבוצת ביקורת מול חולי סכיזופרניה כאשר הם חושפים עצמם לאשליית יד הגומי (Rubber Hand Illusion).
אשליית יד הגומי נתגלתה בשנת 1988 ומשמשת מאז באינספור מחקרים הנוגעים למודעות לגוף וכן כתעלול משעשע באירועים חברתיים. האשליה מתרחשת כאשר מניחים יד מגומי באופן גלוי על שולחן מול עיניו של המשתתף ואת ידו האמיתית מסתירים ממנו (למשל על ידי מחיצת בד פשוטה). באמצעות מברשת מלטפים במקביל את היד האמיתית המוסתרת ואת יד הגומי אותה רואה המשתתף.
לאחר זמן קצר מתעוררת אצל המשתתף תחושה שיד הגומי הנראית היא ידו האמיתית. תופעה מעניינת היא ירידה בטמפרטורה של היד האמיתית המצביעה על כך שגופינו מתחיל ממש "לנתק עימה מגע".
במקרים קיצוניים זוכים המשתתפים באשליית יד הגומי לחוש חוויה חוץ גופית מלאה ולהביט על עצמם ועל המתרחש כאילו הם מרחפים לחלוטין מעל לגופם סמוך לתקרת החדר.
פרופסור פרק מספרת כי במחקר שניהלה נתגלה פער משמעותי בחוויה שתיארו חולי סכיזופרניה וזו שחוו המשתתפים מקבוצת הביקורת. נראה כי אצל חולי הסכיזופרניה הנתק מן היד האמיתית וקבלת יד הגומי כחלק מגופם התרחשה במהירות ובעוצמה רבה הרבה יותר.
תוצאות אלה מצביעות באופן מובהק על כך כי אצל חולי סכיזופרניה המודעות לגוף חלשה יחסית. תוצאות אלה עולות בקנה אחד עם הידוע על תפקוד אזורי המוח הבעייתיים אצל חולי סכיזופרניה, אזורים אלה אחראיים גם על המודעות לגוף.
לאור ממצאים אלה ברור כי חולי סכיזופרניה יוכלו להקל מאוד על מצבם באמצעות עיסוק בפעילות המגבירה את המודעות לגוף, פעילות המשפרת את שליטתו של המוח באיברי הגוף השונים, ומעוררת את ההכרה המודעת בתחושות הפיסיות הנוצרות בהם.
לפיכך מתבקש כי כחלק מן ההתמודדות במחלה יתנסו הסובלים ממנה בשגרת פעילות כגון יוגה, ריקוד ואפילו ביצוע יום יומי של רוטינת תרגילי כושר.
פעילות שכזו ניתן בקלות להסדיר כטיפולית ולהפוך זמינה לחולי סכיזופרניה במסגרת רפואה משלימה. כך יוכלו פסיכיאטרים להפנות מטופלים להיחשף לטרפיה בתנועה המתאימה ביותר לאופיים.
